לו היו אומרים לי לפני 25 שנה, כשגרתי בקומונה בכישור שבגליל, שבעתיד אשב בפאנל נשים לא הרחק משם, בעכו, ואדבר על כך שאני בעלת עסק משגשג, פורצת דרך ומעניקה השראה לנשים אחרות – הייתי מרימה גבה (או שתיים 😃).
אתמול זה קרה. לרגל שבוע האישה נבחרתי לייצג נשים יהודיות. סיפרתי את הסיפור שלי איך מהרס מוחלט קמתי, עשיתי והצלחתי (על כך בפוסט אחר, בקרוב).
ובכל זאת בעקבות ההזמנה שקיבלתי אתמול להשתתף בפאנל, נזכרתי שכל חיי הסוגיה של קידום נשים הייתה קרובה ללבי. הייתי פעילה בארגונים לזכויות נשים מגיל צעיר וזה לא מקרי שהתפתחתי בכיוון הזה. כשישבתי אתמול על הבמה המכובדת לצד נשים יהודיות וערביות מעוררות השראה וסיפרתי את הסיפור שלי – הרגשתי איך המילים שלי מגיעות לליבן של המשתתפות ויוצרות הזדהות ואחוות אחיות באשר אנחנו הנשים בכל המגזרים. לא סתם רוב המטיילות שלי חוזרות לעוד ועוד טיולים, ממשיכות לצעוד אתי. מתחברות לאופן בו אני רוצה לחשוף בפניהן את העולם בין אם זה בהודו, וויטנאם או קירגיסטן.
כשמטיילות פוגשות בטיולים חברות וידידות שלי להן סיפור חיים מעניין – הן מקבלות הצצה אותנטית לחיים שלהן. למפגשים האלה יש כוח משיכה אדיר והשפעה מתמשכת. אני מלאת סיפוק מההתבוננות במטיילות שלי לאחר חזרתן לארץ. רבות מהן עורכות שינויים בחיים ומקבלות החלטות משמעותיות, כי הטיולים האלה הם בעיקר מסע לנפש. זה מה שחשוב לי ומייחד אותי.
בימים אלה אני חוזרת באהבה רבה לכמיהה ישנה שכבר מימשתי בעבר – להעניק כוח לכל מי שרוצה להגשים חלום. למקד אותה בייעוד שלה בעזרת הידע שלי והניסיון שצברתי בהקמת עסקים ("דרך נשית" אינה העסק הראשון שלי, אבל על כך בפעם אחרת…) ולעשות זאת בשילוב NLP, פסיכודרמה וטכניקות נוספות.
היום אני סוללת את הדרך של נשים להעצמה ולשינוי לא רק בחו"ל אלא גם כאן בזירה המקומית קרוב ללב ולבית.
* תודה רבה לדורית אורלי האהובה על צילום נהדר.
* תודה רבה ליהודית פרנקו היקרה שהזמינה אותי להשתתף בפאנל ופרגנה לי.
